תא"מ
בית משפט השלום בקריות
|
3436-04-12
31/12/2013
|
בפני השופט:
נווה ערן סגן הנשיא
|
| - נגד - |
התובע:
אילן עודד פרץ
|
הנתבע:
1. "עיריית נהריה"
2. ויצ"ו - ההסתדרות העולמית לנשים ציוניות ע"ר 57321
3. כלל - חב' לביטוח בע"מ
|
| פסק-דין |
בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף.
התובע לא טען לנכות כתוצאה מתאונה זו ולמעשה גם לא טען או מכל מקום לא הוכיח הפסדי שכר או הוצאות שונות (שהינו נזק מיוחד המחייב ראיות) ומשכך, המדובר בתיק שעניינו "כאב וסבל" בלבד.
אציין, כי התובע הגיש את התביעה בהתחלה כתביעה קטנה והתיק הועבר לפסים אזרחיים, שכן המדובר בתיק נזקי גוף המכיל בעיית אחריות והמצריך זמן שיפוטי לבדיקה יסודית יותר.
על פי גירסתו של התובע בכתב התביעה (סעיפים 6-8) התרחשה התאונה בנסיבות כדלקמן:
"ביום 2.4.09 בשעה 15:30 או בסמוך לכך, הגיע התובע לסניף הנתבעת 2 (ויצ"ו נהריה) לצורך מסירת בגדים לתרומה. במועד האמור מכולת האיסוף בגדי התרומה היתה בנויה כך שהיתה מוקפת סורגים למעט פתח קטן ובו דלת פלדה המותקנת על צידה החיצוני של הגדר המקיפה את המכולה וסניף הנתבעת מס' 2 שעל התורמים להדוף לפנים המכולה בעזרת כוח גופם בכדי להכניס את הבגדים למכולה. בעוד התובע משליך את הבגדים לתרומה לתוך המכולה מבעד לדלת נטרקה לפתע הדלת מלוא משקלה על אצבעות ידו השמאלית".
כאן המקום לומר, כי התובע תמך את תביעתו בשני מסמכים רפואיים בלבד. המסמך הראשון הינו מסמך מקופ"ח מקצועית חתום על ידי האורתופד ד"ר אהרון מיכאל והמתייחס לכך כי התובע עבר שבר ללא תזוזה באיזור DP של אצבע רביעית. מדובר במסמך מיום המקרה. אין בו התייחסות לאי כושר עבודה והתובע מופנה במהלכו לקביעת תור למיעוד בתאריך 8.4.09 וכן יש התייחסות לטיפול תרופתי לו הוא נצרך.
זה למעשה המסמך הרפואי המשמעותי היחידי התומך בטענותיו של התובע, שכן המסמך הבא אליו התנגדו הנתבעים גם בכתב ההגנה שלהם, הוא כבר מסמך מתאריך 23.1.13, כלומר מס' שנים אחרי האירוע, והינו מסמך רפואי שמן הסתם ניתן לתובע במסגרת פרטית ע"י האורתופד ד"ר שטרקר המתייחס למצבו הרפואי של התובע נכון לזמן ביצוע הבדיקה.
בתצהירו שהוגש לביהמ"ש כתב התובע לגבי נסיבות אירוע התאונה כדלקמן (סעיף 4):
"מצאתי את מכולת איסוף הבגדים על פי השילוט החיצוני שהיה מותקן עליו. כאשר הכנסתי את שק הבגדים לתוך פתח המכולה דרך פתח ובו דלת פלדה אותו דחפתי בעזרת משקל גופי עד שאשלים את הכנסת מלוא אורכו של שק הבגדים לתוך המכולה על מנת שחלקו העליון של השק לא יקרע מחוץ למכולה ותכולתו לא תתפזר על המדרכה, לפתע נטרקה דלת המכולה בעוצמה רבה על אצבעותיי".
על מנת להשלים את התמונה, גירסתו של התובע כפי שנמסרה במסגרת הדיון הסופי בקדם המשפט המורחב מיום 30.12.13 היתה: "הלכתי לתרום בגדים לעשות מצווה. זהו מתקן של ויצו. הבאתי שקיות פח אשפה של בגדים בצורה מרוכזת. הגעתי למתקן ודחפתי את אחת השקיות פנימה. כשדחפתי אותה היא נפלה לתוך המתקן. מדובר במתקן גבוה בגובה שלי. יש פלטת ברזל גדולה שמתנדנדת ללא מנגנון עצר או ריפוד כלשהו. המשקל של החלון הזה זה ברזל יצוק. דחפתי את השקית פנימה למתקן והברזל הזה חזר אלי בחזרה".
התובע הגיש את תביעתו כנגד שני גופים:
כנגד ויצו נהריה - היא הנתבעת 2. כנגד עיריית נהריה - היא הנתבעת מס' 1 ואשר לטענתו היא היתה הגורם שהתקין את המתקן המסוכן בעבור הנתבעת מס' 2. הנתבעת מס' 2 - ויצו, אשר חב' כלל מייצגת אותה (היא הנתבעת 3) הגישה הודעת צד ג' כנגד עיריית נהריה.
לטענת ב"כ הנתבעות, כשל התובע בהוכחת גירסתו העובדתית בביהמ"ש משעה שיש סתירות בין הגירסאות שנמסרו בכתב התביעה בתצהיר ובעדותו בביהמ"ש.
כך למשל לא היה צריך התובע לדחוף את השקית בעזרת משקל גופו, דבר שהיה בו כדי לגרום לקרות אירוע התאונה או אף לייתר אותה. כמו כן, לא היתה סיבה שהתובע ידחוף קודם את השקית אלא יכול היה בעזרת ידו להרים את הדלת ובכך להכניס את השקיות שבהן הבגדים ללא קושי.
האזנתי לגירסתו של התובע ולעדותו בביהמ"ש וכן לחקירות הקצרות והממוקדות ואני נותן אמון בעדותו של התובע, כי התאונה נגרמה בנסיבות שבהן ביקש להכניס את השקית לתוך המתקן ובמהלך פעולה זו, תוך שהוא משתמש בין השאר במשקל גופו כדי לתת כוח לשקית להיכנס, חזרה הדלת ופגעה בגופו.
אני נכון לקבל את עמדת התובע, כי יש רשלנות בנסיבות העניין וכי היה צריך לדאוג שבמתקן האמור תהיה דלת עצר או מנגנון הגנה המונע אפשרות לפגיעה מעין זו ובעניין זה אני נכון לקבל את עמדתו של התובע, כפי שעולה בסעיף 9 לכתב התביעה המתייחס לקיום מנגנון עצירה או מיגון בדפנות הדלת.
אני לא שולל גם את הטענה, כי היה צריך לשים גם שלט המזהיר מפני תאונה מן הסוג שארעה לתובע.
אשר על כן, דין התביעה עקרונית להתקבל.
עם זאת, לאור העובדה שהתובע השתמש במשקל גופו על מנת לבצע את פעולה דחיפת השקית בצורה שהיה בה כדי לסייע לכך שהדלת תיטרק על ידו, יש בה כדי להשית עליו רשלנות תורמת, אותה אני מעריך לצורך העניין ב- 15% בלבד לאור הערותיי דלעיל.